, , , , , , , , , ,

למה אף-אחד לא מבין אותי?

לפני כמה שנים גרתי בשיקגו. זאת הייתה תקופה לא כל-כך ארוכה שנמשכה פחות משנתיים, אבל אחת התקופות המשמעותיות בחיי. טוב, האמת היא שהיא לא הייתה כזאת משמעותית כמו שהיא הייתה כיפית ומהנה. שיקגו היא העיר הכי מדהימה וכיפית בארצות הברית שרק עצם העובדה שכל-כך קפוא שם משאירה את רמת המחירים שם ברמה בינונית פלוס. אחת הסיבות שהיה לי כל-כך כיף שם הייתה שעבדתי בחברה ישראלית כשיותר מחצי מהעובדים שם היו ישראלים. חבר'ה טובים אחד-אחד. בפעם הראשונה ואולי היחידה בחיי, אותם אנשים שהייתי עובד איתם בבוקר היו אותם אנשים שהייתי נפגש איתם אחרי העבודה ובסופי שבוע. היינו כמו משפחה אחת גדולה – האחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

מה שכן, להוציא בנות/בני זוג, במשפחה הזאת לא היו אמריקאים, וכשחושבים על זה, זה טיפה מוזר.

אנחנו חיים בארצות הברית, עובדים באילינוי וגרים בשיקגו.

אנחנו מוקפים באמריקאים!

אפילו עבדנו עם אמריקאים.

אז איך זה לעזאזל שאין בחבורה אמריקאי אחד לרפואה?

זה לא שלא היינו נפגשים בכלל עם אמריקאים. מדי פעם היה מצטרף אלינו מישהו מהעבודה, חבר או מכר, אבל זה היה קורה לעיתים רחוקות. וזה לא שהתאמצנו יותר מדי להתחבר עם אנשים מבחוץ. היה טוב לנו עם החבורה הזאת וככה זה נשאר.

לאט-לאט הבנתי שאנחנו לא חריגים.

ככה זה מהגרים.

הרבה יותר קל וחלק להתרועע עם אנשים שמבינים אותך בלי להתאמץ.

זאת הסיבה למה יש שכונות שלמות של ישראלים בכל מיני מקומות בעולם. זאת הסיבה למה יש שכונות של פולנים, פקיסטנים, יוונים, שחורים, לבנים ובעצם כל הפרדה גזעית/דתית שניתן לדמיין.

זאת הסיבה למה בני העליה הרוסית בישראל נוהגים לגור בסביבה רוסית, האתיופים עם האתיופים, הערבים הנוצרים, הבדואים וכד'.

למה להיאבק על הצורך להיות מובן אם זה פשוט בא בקלות?

אנחנו, בני האדם, סוג של חיה מאוד מפותחת. יש לנו צורך קיומי והישרדותי לחיות בעדר ולהתחלק לקבוצות. זה נותן לנו תחושת שייכות. זה נותן לנו את היכולת להרגיש שאנחנו חלק ממשהו הרבה יותר גדול. שאנחנו חלק מהמערכת. בגלל זה אנחנו צריכים את המשפחה שלנו. את הסביבה החברתית שלנו. בגלל זה אנחנו מגדירים שכונות, ערים, מדינות ויבשות. תארו לכם שהעולם כולו הייתה מדינה אחת גדולה שקוראים לה 'כדור הארץ', בלי הפרדה של מדינות. אם זה טוב או רע, ניתן לכם להחליט.

אבל מה קורה שאנחנו מרגישים לא מובנים בתוך הקבוצה שלנו?

שאבא ואני לא על אותו תדר?

שבעלי לא מבין מה אני רוצה ממנו ולמה?

שאני מדבר ואנשים מסתכלים עלי במבט מוזר?

כשהחברים מגחכים על מה שאני אומר?

או שאנשים מפסיקים להקשיב לי באמצע ועוברים להתעסק בדברים אחרים?

מה זה אומר?

האם זה בגלל שאני מאריך בדברים?

האם זה בגלל שאני מקצר?

האם זה בגלל שאני לא מצליח להגיע לפואנטה?

אולי זה הקול שלי?

אולי זה הפרצוף שלי?

למה אנשים לא מבינים אותי?!

כאן זה המקום להרגיע אותך ולומר שפעם נוספת, זאת לא השאלה הנכונה.

אנחנו לא יכולים לשנות אנשים.

נקודה.

כלומר, יש לנו את היכולת, אבל רוב הסיכויים שזה לא יקרה. לבוא ולצעוק על בן-אדם מסוים שהוא לא מבין אותנו ושהוא צריך להקשיב לנו יותר לא תעזור. הוא עדיין ימשיך לעשות כן בלי משים. ולא רק הוא אלא אנשים נוספים שאנחנו ניתקל בהם. אז מה אנחנו יכולים לעשות? לצעוק יותר חזק? לנופף בידיים? ללבוש בגדים חושפניים בכדי לתפוס את תשומת הלב? אולי. אבל קודם כל אנחנו צריכים לשאול שאלה אחרת:

למה זה מפריע לי שאנשים לא מבינים אותי?

נא לשים לב, זאת לא שאלת תוכחה. אני לא שואל אותה בכדי לבטל את התחושה הזאת אצלכם כמו שאמא נוזפת בילדיה "למה איכפת לך בכלל שהוא קורא לך ככה? תתעלם! תהיה יותר בוגר ממנו!". אבל אני כן יותר בוגר ממנו, אמא, וזה עדיין מפריע לי איך שהוא קרא לי. כפי שכבר כתבתי פה לא פעם, התחושות שלנו, האמוציות שלנו, האמונות, הפחדים, הטינות, החרדות – כל מה שמפעיל אותנו – הוא לא רציונלי בעליל. לכן אני שואל באמת, כאחד שרוצה לשמוע תשובה – למה זה מפריע לך שאנשים לא מבינים אותך?

זו הדרך היחידה לפתור את הבעיה הזאת.

הכל אצלנו בראש.

הכל נמצא אצלנו במוח.

בתת-מודע.

ולך יש את כל התשובות.

אנחנו לא נשנה אנשים אחרים, אבל אנחנו כן יכולים לשנות את האופן שבו אנו מגיבים להתרחשויות סביבנו.

השאלה 'למה זה מפריע לי שאנשים לא מבינים אותי?' היא שאלה קריטית, שכן כשאנשים לא מבינים אותנו אז אנחנו לא כועסים עליהם אלא על עצמי ועל עצמי בלבד.

בשבוע הבא אכתוב על כעס ועל איך שהוא בעצם תגובה רגשית על איזושהי טינה שיש לנו לגבי עצמנו.

בינתיים, תבינו שיש אנשים שהם לכאורה 'לא מובנים' אבל זה לא מפריע להם. הם בסדר עם זה. זה לא מנהל אותם או את חייהם. הם חיים עם העובדה הזאת – במודע או בלא מודע – וחייהם ממשיכים להתנהל כרגיל. הבעיה נוצרת כאשר זה מפריע לנו ומנהל אותנו, כאשר זה חוסם אותנו משקט נפשי, כאשר זה מטריד אותנו ללא הרף. איך אנחנו יכולים לדעת שזה באמת מטריד אותנו? כשאנחנו מתמלאים כעס מזכרונות של מקרים דומים וכאשר זה מוביל אותנו לחשוב על דברים אחרים שהכעיסו אותנו ועל עוד כמה דברים לא הוגנים שקרו לנו. זה מאוד מידבק.

לשאלה למה זה מפריע לי יש מגוון רחב של תשובות שגם עליהן צריך לענות:

זה מפריע לי כי זה בעצם אומר שאני לא יודע להתבטא כראוי;

זה מפריע לי כי זה אומר שאני חסר ערך;

זה מפריע לי כי זה אומר שאני לא אהוב;

וכן הלאה.

כמובן, שמכאן צריך לחפור ולרדת לעומק של אותה האמונה בכדי להבין מה עומד מאחוריה – מה זה גורם לך להרגיש כשאתה לא מצליח להתבטא? מתי בפעם הראשונה הרגשת חסר ערך? למה כל-כך חשוב לך להיות אהוב? וכד'. אני יודע שאתם חושבים שהתשובות לשאלות הללו הן ברורות ואצל כולם זה אותו הדבר, אבל מניסיון, בתור אחד שמטפל באנשים עם בעיות זהות – אתם תופתעו לגלות איך התשובות משתנות מאדם אחד לחברהו. לכל אחד יש סט אמונות שונה לחלוטין. כל אחד מושפע מתרחישים אחרים שקרו בחייו. לכל אחד היו הורים אחרים, סביבה חברתית שונה ומסגרות מגוונות. כל אחד מושפע באופן שונה מהאמונות שלו.

לכן זה מאוד חשוב להבין למה זה מפריע לי להיות לא מובן. ברגע שמבינים את התשובה לשאלה הזאת, ממשיכים לחפור ולהגיע לעומק. באיזשהו שלב תיעצרו ותבינו שהגעתם חזרה להתחלה, מה שנקרא – עשיתם 'לופ'. וברגע שאתם מבינים מהי אמונת השורש, אתם צריכים לעשות סוויץ'. אם אתם עושים תטא הילינג, אז פשוט הופכים את האמונה הזאת ומעצימים את החדשה.

לדוגמא, היה אצלי מטופל שהייתה לו סוגיה עם כסף. תוך-כדי חפירה, הוא סיפר שכשהוא היה ילד, לא היה לו כסף כמו לחבריו. תמיד שהם רצו לעשות יציאה או טיול שמצריכה סכום מסוים, הוא היה גורם להם לחשוב שאותו הבילוי הוא דיי מעפן ומשכנע אותם לעשות משהו אחר שבו הוא יוכל גם להצטרף אליהם. כמו כן, כל החיים הייתה לו תחושה שלא תמיד מצליחים להבין אותו בגלל שהוא שיכנע את עצמו שהוא טיפה שונה מהשאר. כשירדנו לעומק, נוצר לנו 'לופ' עם שתי הסוגיות הללו, שכן 'כסף' סימל אצלו השתלבות חברתית, וכיוון שלכל חבריו היה כסף ולו לא, נוצרה אצלו האמונה שאסור לו להיות איש עני כיוון שאז יהיה חסר חברים, ואם הוא לא יהיה חלק מהחברה אז הוא למעשה חסר ערך. ברגעים שבו הוא הרגיש שאנשים לא מבינים אותו זה גרם לו לאכזבה מעצמו, שכן זה החזיר אותו אל אותם הרגעים שבהם היה צריך לשכנע בכוח את חבריו לעשות משהו אחר לגמרי שבו יוכל להשתלב.

למעשה, התחושה שהוא לא מובן מדליקה את הטריגר של חוסר השתלבות חברתית שמוביל לתחושת חוסר ערך. מהסיבה הזאת, בכל חייו הוא לא הפסיק לחשוב על הזדמנויות ולעשות עסקים שיכניסו לו עוד כסף כי מבחינת התת-מודע, הוא עדיין אותו הילד שחייב שיהיה לו כסף בכדי להשתלב חברתית. להיות יזם זה דבר נפלא ונהדר, אך לא כשאתה מונע מתחושות שליליות שאו ימנעו ממך להשיג את המטרה הזאת או שכן ידחפו אותך להשיג את המטרה הזאת, אך אתה אף-פעם לא תרגיש שקט נפשי. אם יש לך את האמונה שאתה חייב כסף בכדי להשתלב חברתית, אתה לעולם לא תהיה רגוע שכן התת-מודע לא יודע כמה כסף אתה צריך בכדי להשתלב חברתית, ולכן כל חייך אתה תהיה במרדף שלא נגמר ולא תוכל ליהנות מההצלחה, מהכסף ומההשתלבות החברתית.

מה שעשיתי היה לבטל לו את האמונה הזאת ולהחליף אותה באחת כזאת שהוא יודע ומאמין שהוא בעל ערך חברתי גבוה בלי קשר לכמות הכסף שיש לו.

באותו הרגע, אותו המטופל הפסיק להתאכזב בכל פעם שהוא הרגיש לא מובן כיוון שכבר לא הייתה לו את התחושה שהוא חסר ערך. נכון, זה אף-פעם לא נעים להרגיש שלא מבינים אותך כראוי, אבל מאותו הרגע התחושה הזאת הפסיקה לנהל אותו והוא חדל מלהיות מאוכזב מעצמו. מהבחינה העסקית, הוא פסק מלרוץ על כל הזדמנות שנקרתה בדרכו ונהיה מפוקס יותר, שכן מאותו הרגע הוא לא חרד לעובדה שהוא צריך כסף בשביל להיות חלק מהחברה.

כל-כך פשוט.

לכן, בפעם הבאה שאתם מרגישים שהעולם לא מבין אתכם, קחו לעצמכם כמה רגעי שקט עם עצמכם, תבינו למה זה מפריע לכם כל-כך ותעשו אץ הסוויץ'.

אחרי שמצאתם את הסיבה לכך וניקיתם אותה, תבדקו מתי יש טיסות לשיקגו.

זו העיר הכי כיפית ומדהימה בארצות הברית.

כדאי לכם.

סתם, אתם לא חייבים.

אבל אני ממליץ בחום וגם מכיר שם כמה ישראלים 😉

יש לך עוד שאלות? רוצה לדעת איך להרגיש מובן על-ידי הסביבה? השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *