, , , , ,

התמכרות

תתפלאו, אבל התמכרות היא לא רק לסיגריות, סמים, אלכוהול ואוכל. אנחנו מתמכרים גם למחשבות, רגשות ואמונות.

פה, במדינת ישראל, קיים ביטוי שאני באופן אישי התחלתי להכיר אותו קצת לפני הצבא –

"הכל בראש".

אני לא הייתי חלק מהקבוצות הללו, אבל מרבית חבריי נכנסו לקבוצות אימונים שמכינים לקראת גיבושי סיירות בצבא. שם החדירו להם את המנטרה הזאת שלקח לי זמן לרדת לעומקה.

מה זה בעצם אומר "הכל בראש"?

כל דבר שאנחנו עושים מתחיל מהראש?

יש לנו היכולת לשלוט על הכאב שלנו?

אנחנו מסוגלים פשוט להחליט להרגיש משהו?

בשורה התחתונה – כן.

המוח שלנו הוא מכונה מאוד משוכללת ומורכבת שבסופו של דבר אחראית על כל דבר שקורה לנו – קטן כגדול.

הרי מה זה כאב בעצם? לפי האגודה הבינלאומית למחקר כאב, כאב מוגדר כ"תחושה וחוויה נפשית לא נעימה הקשורה בנזק ממשי או אפשרי לרקמה". בשביל שבאמת נחוש את הכאב הזה, המוח חייב לקלוט את השדר מאותה הרקמה ולתרגם אותו אל אותה התחושה הלא נעימה. הרי מה משככי כאבים עושים? מעלימים את הכאב? מתקנים את הרקמה? לא, הם פשוט מקהים את התחושה שהמוח מקבל באופן כללי, לאו דווקא מאותה הרקמה הפגועה. אנשים המשותקים באיברים מסוימים – כשאותם איברים נפגעים הם לא חשים כאב. זה לא שהרקמה לא נפגעה אלא שהמוח לא מקבל שדר מאותם הרקמות.

מה שאני בא לומר פה זה לא שאפשר לנטרל כאב בלחיצת כפתור. כלומר, זה כן אפשרי, אבל לא על זה אני רוצה להתמקד פה אלא על-כך שאם תדעו להפעיל את המוח שלכם כיאות – תצליחו להתגבר נפשית על כל דבר שתרצו, וברגע שהנפש רגועה ושקטה, אז הגוף יגיב בהתאם.

אך זה קשור להתמכרות?

בכך שתאמינו או לא – ההתמכרות קשורה אך ורק למוח ולתת-מודע.

כשאנו מתמכרים לדבר מה שלא טוב לנו – זה בעצם מהווה תחליף לאיזשהו אלמנט שכן טוב לנו.

בואו נדבר רגע על סיגריות, אלכוהול, סמים ואוכל.

כשאנו מדברים על-כך שיש בהם חומרים ממכרים, למה בעצם אנחנו מתכוונים?

התמכרות היא למעשה חוסר ותו לא. כשאנו מעשנים סיגריות, אנו שואפים ניקוטין. האם הניקוטין הוא מה שגורם לנו להתמכר ולרצות עוד?

לא בדיוק. מה שגורם לנו להתמכרות זה החוסר שלו במערכת שלנו. המוח והגוף מקבלים איזשהו חומר מסוים שאט אט מתפוגג. כעבור זמן מה, המוח חש בחוסרו ומאותת לנו להשלים את מה שנעלם. אם תעשנו סיגריה בשבוע – המוח והגוף לא ירגישו בחוסר של ניקוטין כי הכמות היא כה מזערית שהמוח מתייחס אל כך באופן שולי וזניח. אם תעשנו סיגריה בשעה אזי כמות הניקוטין בגופכם תגדל משמעותית ובאיזשהו אופן היא תהיה חלק נכבד מהמערכת שלכם. כשאתם צורכים כמות כזאת גדולה של ניקוטין, תהיו בטוחים שהמוח והגוף יהיו בסוג של קריז עד שהם יקבלו את אותו החומר בחזרה.

ככה זה עובד עם כל דבר פיסי שמתמכרים אליו – אלכוהול, סמים, סוכר, מלח ומאכלים מסוימים.

ישר עולה השאלה –

אם הפתרון היחיד הוא להפסיק לצרוך את אותם החומרים, איך התטא יכולה לעזור לי?

התשובה היא שאם כל אחד שהיה מכור למשהו היה מצליח להפסיק לצרוך אותו או להפחית את השימוש בו באופן מיידי, אז לא היו מכוני גמילה בעולם.

לצערנו הרב, זה לא כל-כך פשוט אלא-אם-כן לוקחים החלטה נחרצת ועושים סוויץ' בראש.

הבעיה היא שייתכן שאנו נחזור אל אותן התמכרויות. כמה אנשים אתם מכירים שהחליטו להפסיק לעשן סיגריות, הצליחו, ולאחר זמן מה חזרו? זה קורה כל הזמן. ייתכן שגם אתם כאלו. זה קורה גם לכיוון ההפוך, כשנרשמים לחדר כושר, מתמכרים לפעמיים-שלוש בשבוע הללו ואז יוצאים מהלופ, מפסיקים ללכת ובעצם שוכחים שאי-פעם היינו מכורים לתחושה הזאת.

למה זה קורה? למה קשה לנו להפסיק את ההתמכרות שלנו ולמה אנחנו חוזרים לכך?

התשובה לכך, כפי שכבר ניחשתם, זה שהכל בראש.

כשאנו עושים 'קנאקים' במפרקי האצבעות – זה עונה על חוסר מסוים.

כשאנו מתגרדים בזמן שמדברים עם אנשים אחרים – זה עונה על חוסר מסוים.

כשאנו מחזיקים סיגריה, שואפים ומוציאים עשן – זה עונה על חוסר מסוים.

כשאנו לוקחים סמים על בסיס קבוע – זה עונה על וואחד חוסר מסוים.

כשאנחנו לא יכולים בלי אלכוהול – ניחשתם נכון – זה עונה על חוסר מסוים.

סוכר – חוסר.

מלח – חוסר.

מאכלים – חוסר.

חוסר-חוסר-חוסר.

חוסר במה?

באהבה.

בשקט נפשי.

בהצלחה.

בהערכה עצמית.

זה יכול להיות אלף ואחת דברים.

פה באה התטא לעזרה.

בכך שאנחנו מוצאים בדיוק על אילו אמונות, פחדים וחוסרים ההתמכרות יושבת, ואז אנחנו מבטלים אותם ומטעינים את התת-מודע באמונות הפוכות, חיוביות ועוצמתיות.

ברגע שהחלפנו את כל אותן אמונות חוסמות, יהיה לך הרבה הרבה יותר קל לחדול מאותה ההתמכרות. לחלק זה קורה בו במקום, לחלק זה קורה בהדרגה – אבל כשפתאום יש בתוככם את האמונה שהייתה חסרה לכם, כבר אין לכם צורך לפצות על-כך באותה ההתמכרות.

תאמינו לי.

אני הייתי מכור לדיכאון ורחמים עצמיים, כפי שתוכלו לקרוא בפוסט הזה. ההתגברות שלי הייתה ארוכה וסבוכה, אבל כשהגעתי לתטא ההתמכרות הזאת כמעט נעלמה כליל. פעם בכמה זמן, עדיין עולה הצורך באיזשהו רחמים עצמיים, סך הכל זו מחשבה ותחושה מאוד נעימה, אבל בגלל שהחלפתי לעצמי את האמונות שהיו מפעילים את הצורך הזה (ואלוהים עדי שהיו שם יותר מדי כאלו), זה כבר כמעט ולא קורה לי, וכשזה מגיע זה מתפוגג במהרה.

יש לכם את היכולת להפסיק את ההתמכרות שלכם ואפילו באופן מאוד פשוט.

רק צריך להחליט.

קשה לך להחליט?

זה הכל בראש.

מעוניינים בסשן שיעזור לכם לפתור את הבעיות? מלאו פרטים ואחזור אליכם בהקדם!

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *